פסק-דין בתיק ב"ל 10963-09-12

1.            זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 27.6.2012 בתחום נפגעי פעולות איבה, וזאת בהתאם  לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995, אשר קבעה כי אין החמרה במצבו של המערער, ואף הפחיתה מנכות זמנית קודמת שנקבעה לו.

2.            ואלה תמצית טענות המערער (יצוין, כי המערער אינו מיוצג ובית הדין התקשה להבין את טענותיו):

2.1.       המערער הינו נפגע פעולת איבה כתוצאה מפגיעה של טיל בשנת 2006.

2.2.       בעניינו של המערער ניתן פסק דין ביום 27.2.2012 על ידי סגנית נשיא בית הדין, כב' השופטת איטה קציר בתיקים מס' 23307-10-10 ו- 12805-06-11.

2.3.       הועדה לא פעלה בהתאם להוראות פסק הדין.

2.4.       הועדה הפחיתה את אחוזי הנכות של המערער שנקבעו על ידי וועדה קודמת שהתכנסה ביום 26.8.2010 וזאת על אף שהמערער לא ערער בעניין זה.

2.5.       הועדה שהתכנסה ביום 27.6.2012 התכנסה בהעדרו של המערער, על אף שביקש להיות מוזמן אליה ואל אף שביקש לדחות את מועד התכנסותה, מכיוון שהיה חולה באותו זמן.

2.6.       הועדה לא התכנסה אחרי 60 יום כפי שנקבע בפסק הדין, אלא כעבור 63 יום.

2.7.       המערער לא בטוח שקרדיולוג נכח בוועדה. הוועדה לא פירטה אחד לאחד את המסמכים של ד"ר פיטר וד"ר גולדין שהיו בפניה, אלא כתבה אותם בצורה מרוכזת.

2.8.       מה שנרשם בתלונות הנפגע בפרוטוקול אינו תואם למה שנאמר על ידי המערער והוא גם לא חתום על כך.

2.9.       יצויין, כי ביום 28.1.2013 שלח המערער "תלונה" על כך שלא קיבל עותק מתגובת המשיב, כאשר לאחר מכן שלח הודעה שקיבל את התגובה באיחור.

2.10.  ביום 3.3.2013,  הגיש המערער תשובה להודעת המשיב.

2.11.  בתגובה זו מלין המערער שוב על כך כי לא נרשמו המסמכים לעניין מחלות מהן הוא סובל ותרופות שהוא נוטל, על כך שהוועדה לא התייחסה למסמכים שונים ולא הודיעה האם היא מסכימה עם מסקנות ד"ר גולדין וד"ר פיוטר (בטעות נרשם בהודעת המערער ד"ר מלב).

2.12.  הוועדה לא התייחסה כנדרש למסמכי ד"ר גולדין וד"ר פיוטר.

2.13.  הוועדה לא התייחסה לשורה של מסמכים רפואיים רלוונטיים אותם פירט המערער.

2.14.  המערער מבקש כי לא יחזירו את שאלת רמת נכותו לוועדה של הביטוח הלאומי, אלא שבית הדין יקבע וועדה בלתי תלויה של רופאים פסיכיאטריים וקרדיולוגיים אשר ייבחרו על ידי בית המשפט ואשר אינם עובדים עם הביטוח הלאומי.

3.            ואלה תמצית טענות המשיב:

3.1.       הוועדה היתה רשאית להפחית את הנכות הזמנית שהתייחסה לתקופה - 10/2009 ועד 12/2010 כל עוד היא הזהירה את המערער, כאשר המערער מודה שהוועדה הזהירה אותו.

3.2.       הועדה פעלה בהתאם לפסק הדין של סגנית הנשיא, כב' השופטת איטה קציר.